ת"פ 14275-06-14 מדינת ישראל נ' אלשלאלפה(עציר) ואח'

(בעניין הנאשם 2)

הנאשם 2, עבד אלמהדי בן איאד אגריב יליד 1987 מתרקומיא. נעצר ביום 05/06/2014 וביום 09/06/2014 הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט זה.

• כתב האישום:
• ראיות התביעה לעונש וטיעוני התביעה לעונש:

כתב האישום שבו הודה הנאשם מייחס לנאשם כי ביום 05/06/2014 שהה הנאשם בישראל ללא היתר.

1. התביעה טענה כי מתחם הענישה הראוי הינו 5 חודשי מאסר, הפעלה של התנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם וכן מאסר מותנה, קנס והתחייבות.
2. בעברו של הנאשם 2, שלוש הרשעות קודמות הכוללות עבירת רכוש בה הושת על הנאשם עונש מאסר של 8 חודשים, ועוד תלוי ועומד כנגדו תנאי בר הפעלה בן 4 חודשים.
3. התביעה צרפה מפסיקת בית המשפט המחוזי והעליון וגרסה כי אין להאריך את המאסר המותנה.
4. הצדדים הגישו בהסכמה את חומר הראיות. כראיות לעונש.

ג. ראיות ההגנה לעונש וטיעוני ההגנה לעונש:

1. הסנגור טען כי הנאשם 2 חפץ לעבוד ולשבור שבר לביתו.
2. הסנגור טען כי רמת הענישה המקובלת במחוז בעבירות שב"ח, המבוצעות ממניעים כלכליים בלבד הינה עונש הכולל 31 ימי מאסר בפועל והתחייבות – ללא קנס.
3. הסניגור טען כי אין חובה חוקית להפעלת התנאי, וכן כי הפסיקה אליה הפנתה התביעה איננה קושרת את ידיו של בית משפט זה, וכי בידיו נתונה היכולת לבצע הארכה של התנאי.